מתורגם: הפיזיקה של הכדור 1.0 – מטוסים עפים מעל גלובוס מסתובב

חלק ראשון מסדרה שלמעלה מעשרה הרצאות. כרגע רק שני ההרצאות הראשונות מתורגמות והשאר יתורגמו בהמשך. בריאן מולין, מהנדס ופיזיקאי מוכשר מאוד ואדם צנוע ומקסים החליט לבדוק את המדע של הגלובוס לעומק ולהתייחס אל הבעיות שקיימות במודל ההליוסצנטרי הזה מנקודת מבט מדעית טהורה. הוא שואל את השאלות הנכונות ומציג לכם את הבעייתיות באופן שבו מטוסים עפים במודל הגלובוס. למי שרוצה לבחון את הדברים שבריאן מציג ואת הטענות שהוא נותן, מוזמן להגיב מתחת לפוסט.

    4 תגובות בנושא “מתורגם: הפיזיקה של הכדור 1.0 – מטוסים עפים מעל גלובוס מסתובב”

    1. די מזעזע לראות סימני הפרכה הנדסיים של מה שלימדו אותנו כל חיינו!! ובצורה כה בהירה מפי מהנדס שיודע על מה הוא מדבר:
      לגבי התהיה שלו על עקמומיות כדור הארץ ואיך שהמטוס אמור לקזז אותה כלפי מטה כשהג’ירוסקופ והגאי המטוס אמורים להטיס אותו לכאורה במשיק לכדור הארץ, אבל בפועל מורידים את אף המטוס – זו בעייה שגם אני לא מצאתי לה פתרון. צודק.
      אבל לא הבנתי את הבעייה שהעלה, של חיבור מהירות הסיבוב של כדור הארץ עם מהירות המטוס בטיסה מערבה ולאחר מכן בנחיתה דרומה, ולאן נעלמה לדבריו המהירות הראשונית (של סיבוב הכדור) – נניח שכדור הארץ היה עומד, אז המטוס היה מרוויח ומפסיד מהירות בהתאם לתאוצתו מזרחה והפנייה שעשה לכיוון דרום בלי שום בעייה.
      ואם כדור הארץ מסתובב – הרי וקטור המהירות שלו זהה למסלול ההמראה ולמסלול הנחיתה של המטוס, ואני לא רואה כאן בעייה אם כדור הארץ עגול ומסתובב.
      לגבי חישוב העקמימות והתרחקות האופק כביכול כלפי מטה בשיעור שחישב, שזה אמור להיות שיעור ירידה גדול!! – אכן, הוא צודק, וזה לא מסתדר עם העובדות של היעלמות איטית מאוד במציאות של עצמים ביחס למחושב על ידו.

      1. בריאן בהחלט מסביר בצורה מצויינת את העקרונות עליהם מתבסס המודל של הגלובוס. הוא הכניס למשוואה את ההנחה שהמטוס כבר נמצא במהירות מסויימת ברגע שהוא מתנתק מן הקרקע וטס מערבה כנגד הסיבוב כביכול אבל במקביל לקו המשווה. הבעיה של נחיתה כביכול על מסלול שאינו נמצא עם המטוס בקו ישר והוא כביכול פונה לכיוון דרום או צפון לצורך העניין. כאן מתחילה בעייתיות אחרת. איך מטוס מצליח לנחות בשלום על מסלול שנע מתחתיו במהירות של 1600 ק”מ (1.6 מאך) בקו המשווה שזה מהר יותר ממהירות הקול, בעוד המטוס עצמו אינו טס במהירות כזו. לכן הוא הניח את ההנחה שמוסיפים את מהירות הסיבוב למהירות הטיסה עצמה בהתחלה. אבל מה קורה ברגע שהמטוס מתחיל להאט לקראת נחיתה ועליו להסתובב לכיוון דרום ולהתיישר עם המסלול שעדיין נע במהירות הרגילה של הסיבוב. המטוס מאיט למהירות של נאמר 100 קמ”ש כשהוא נוגע בקרקע של המסלול. אין פשוט שום מצב שבעולם שמטוס היה מצליח לנחות על מסלול שזז במהירות כזו. הקרקע חייבת להיות יציבה ועומדת. תחשוב גם על העניין האטימולוגי הפשוט של המילה מטוס באנגלית AirPlane שבעצם מסביר בצורה ברורה את התפקיד של הכלי הזה, שכן הוא עף באויר – Air – מעל משטח – Plane – וזה אומר הכל. אם העולם היה מסתובב אז כל הג’יירוסקופים שנמצאים על במטוסים על הקרקע היו משתנים לאורך 24 שעות של הסיבוב. הם היו חייבים להראות את ההטייה של האופק המלאכותי שלהם לפי המיקום בו הם נמצאים, כמו על הצד של הכדור או מתחת. אבל זה לא קורה במציאות, הם לא משתנים ולא מראים שום סימן של תזוזה.

    2. לגבי הסירטון השני של בריאן מולין על האטמוספירה הנעה עם סיבוב כדור הארץ העגול כשבכל גובה יש לה מהירות אחרת כי ההיקף גדל – אז איך למשל אוויר שעולה מקבל מהירות גבוהה יותר למעלה???
      וגם מה עם איבוד החום מהחיכוך בין שכבות האטמוספירה, ואיך בלון הליום עולה ישר??
      הוא העלה בעייה מרתקת שמעולם לא חשבתי עליה!
      גם לי אין פתרון. מהמם!

    3. למדתי באוניברסיטה בתחום מדעי הטבע קורס בשם “הפילוסופיה של המדע”, ושם טענו שהמדע מתקדם במהפכות\קפיצות לאחר שהפרדיגמה השלטת באותו הזמן מתחילה לסבול מחריגות, חריקות, ואי התאמות…!
      ואז מתחילות לצוץ ולהוולד תיאוריות שונות המסברות ומסבירות את אי ההתאמות בין התצפיות לתיאוריות עד ליצירת תמונה מושלמת ומתואמת בין המדידות לבין התיאוריות החדשות\המתוקנות באותו הזמן לפי היידע הקיים.
      יש לי הרגשה משונה לאחר צפייה בכמה וכמה מהסירטונים המציבים אי התאמות לתיאוריית כדור הארץ המסתובב – שאנו הולכים ומתקרבים, אולי, לנקודת שבר כזאת. לא עלה בדעתי שאראה דבר כזה בימי חיי!

    כתיבת תגובה